כל החיים הם יוגה - על אורובינדו והיוגה האינטגרלית
שרי אורובינדו, שנחשב לאחד מאנשי הרוח הבולטים של המאה ה-20, נולד בכלכותה שבהודו ב-15.8.1872. בגיל שבע הוא נשלח ע"י הוריו לאנגליה, אורובינדו הצטיין בלמודיו התיכוניים, קיבל מלגת לימודים בקיימברידג' וזכה שם בפרסי הצטיינות בלטינית וביוונית. הוא שב להודו ב-1892, וחייו החלו להתפתח במספר מישורים. מצד אחד הוא עסק במאבק לעצמאות של הודו, ומצד שני החל להתוודע אל היוגה. ב-1908 הוא נשלח לכלא לשנה בהאשמה של תכנון רצח של שופט עליון. בשנה זו הועמקה הבנתו ואימונו ביוגה, והוא החל לפתח את משנתו הרוחנית הידועה בשם "יוגה אינטגרלית" עליה ארחיב בסדרת מאמרים זו. אורובינדו יצר מהפכה בהודו כאשר טען שיש ליצור סינתזה בין הרוח והנשגב לבין החומר והאדמה, בניגוד למסורת ההודית שהטיפה באותה תקופה להשגת יעדים רוחניים תוך התנתקות מחיי החומר. ב-1910 הוא נמצא זכאי ושוחרר מהכלא, הוא עבר לפונדיצ'רי, התנתק מהחיים הפוליטיים והקדיש את עצמו ליוגה. במשך ארבעים השנים הבאות הוא גיבש את היוגה האינטגרלית, וחזה את השלב הבא באבולוציה של האדם. אורובינדו נפטר ב-5.12.1950.
המורה הפנימי
אחת הסיבות שהתחלתי לקרוא את אורובינדו היתה בילבול. נפתחתי ברגע אחד להרבה מורים חדשים, כשכל אחד השתמש במילים משלו בזמן האימון כדי לכוון אותי, כך שמחוץ לאימון נשארתי מבולבל, לא ידעתי מה יניע אותי לעבר הפעולה הנכונה. אורובינדו עזר לי להבין שאף אחד לא יכול ללמד אותי לפעול נכון פרט לעצמי. המורים נותנים הרבה השראה להמשיך בדרך ופוקחים את עיני לבורותי, אך הפעולה הנכונה יכולה לבוא רק מבפנים, רק מתוך הקשבה לנפש העמוקה שלי. הידיעה של האמת, שתביא לפעולה נכונה, גם היא נמצאת אצלי בפנים, ואף מורה חיצוני לא יכול ללמד אותי אלא רק לכוון אותי אליה. עם הזמן הבילבול נעלם והבנתי שכל המורים שלי מכוונים אותי לאותו מקום, ההבדל הוא שכל אחד מתמקד באספקט אחר של אישיותי, ומדבר במילים אחרות, אך המטרה שלי ושל כל המורים שלי היא אחת, להפוך את עידו להיות הכי טוב שאפשר.
היוגה האינטגרלית
התרומה המשמעותית ביותר מקריאת ספרו של אורובינדו-הסינטזה של היוגה, היא ההבנה שההפרדה בין היוגה לחיים אינה קיימת באמת והיא מטודית לחלוטין. כל פעולה כמו שטיפת כלים, ללכת לעבודה, לדבר עם השכנה, ללמד יוגה, לשתות בירה עם חברים... הכל זה יוגה. ברגע שקיימת התבוננות על הגוף, המחשבות, הרגשות, התחושות והפעולות, הגבולות בין האימון והחיים נעלמים. כך השלמות שמחפשים באימון מתחילה להתגלות לאט גם בחיים. הסיבה לתרגול היוגה הינה כדי להיות טוב יותר, כלומר לפעול בצורה מדוייקת ונכונה יותר, מתוך ראיה צלולה ולב רחב. מתוך התפיסה שכל דבר שאני עושה הוא ביטוי של מי שאני, כל עשיה שלי חייבת להיות חלק מהאימון האינטגרלי. לכן בכל רגע רצוי להשתדל להבחין מתי אני פועל עפ"י האגו "המטעה והמשקר" מתוך תפיסה של הפרדה ומתי אני פועל עפ"י הידע האמיתי והנשגב מתוך תפיסה של אחדות. לעיתים ההבחנה היא דקה מאוד, אך ככל שמשכללים את המבט, מצליחים לראות יותר את האמת שמתחת לפני השטח ופחות את האשליה החיצונית שהורגלנו לראות. רק דרך ההתבוננות אפשר להתקדם ובעצם לראות את ההתקדמות.
חיבור למציאות ולא בריחה
מטרת אימון היוגה, על פי אורובינדו, היא לא בריחה מהמציאות לעבר מצבי תודעה גבוהים אלא להיפך, האימון הוא מי שיחבר את האדם אל המציאות. היוגה היא אכן דרך חיים, אך מטרתה אינה לנתק אותנו מהחיים ולקחת אותנו לשמיים - דרך של בריחה, אלא להפוך את החיים למשהו שמימי - דרך של עשייה. אורית, המורה שלי, אמרה את זה בדרך הדימוי: "לא מספיק לנגוע בשמיים, צריך גם שהשמיים יגיעו לאדמה. האימון קושר ביתדות את העפיפון שנגע בשמיים, ויוצר את החיבור למציאות". זוהי היוגה האינטגרלית של אורובינדו, זוהי המהפכה שעולם היוגה עבר בתקופתו, ושכמעט כל מתרגל יוגה עובר בשלב כלשהו בחייו. להפסיק לראות את העולם כאשליה וסבל שממנו כדאי לברוח, אלא כשדה שבו ניתן להגשים את מהותנו ואת מטרתנו עלי אדמות.
כפי שאפשר לראות מכתבה ראשונה זו, כתבי אורובינדו נוגעים לכל מתרגל יוגה בימינו ונותנים תשובות לשאלות הכי מהותיות בנוגע לאימון היוגה. בסדרת מאמרים זו אנסה לכתוב על עיקרי חוכמתו של אורובינדו, על פי קריאת סיפרו הסינטזה של היוגה.
ואסיים את המאמר בציטוט מספרו של אורובינדו כדי לתת טעימה מכתיבתו.
"The way of yoga followed here has a different purpose from others, - for its aim is not only to rise out of the ordinary ignorant world-consciousness into the divine consciousness, but to bring the Supermental power of that divine consciousness down into the ignorance of mind, life and body, to transform them, to manifest the Divine here and create a divine life in Matter… The sadhana of this yoga does not proceed through any set mental teaching or prescribed forms of meditation' Mantras or others, but by aspiration, by a self-concentration inwards or upwards, by self opening to an influence, to the Divine Power above us and its working, to the Divine Presence in the heart and by the rejection of all that is foreign to these things. It is only by faith, aspiration and surrender that this self-opening can come."
